מה הסוד הרוחני שעומד מאחורי ההנקה? | מיכאל אסדו

הקשר בין רוח, גוף והנקה

חקרתי את ההנקה מכל הכיוונים שלה, אבל יש היבט אחד שנסתר מעיניי והיה טמון במסתורי ליבי עד שפגשתי איש מרתק ויוצא דופן בשם מיכאל אסדו. שמעתי אותו מדבר על חוקי היקום בהיבט של בריאות וזוגיות וכסף… עד שהזמנתי אותו אלי לסלון לראיון אינטימי ושונה מכל מה ראיון שערכתי עד היום וביקשתי שיגלה לי על הצפונות של ההנקה והחיבור הרוחני שלה. ומה שגיליתי היה מדהים…

כולנו מכירים ויודעים על הקשר והתרומה של בריאות הנפש לבריאות הגוף, ולהיפך – על הקשר והתרומה של פעילות פיזית לבריאות הנפש. הקשר הוא דו כיווני, גם במשמעות שלו. כל דבר ברוח בא לידי ביטוי פיזי, ולכל תופעה פיזית יש גם משמעות רוחנית עמוקה. ראיון מיכאל אסאדו יחשוף בפנינו מהי המשמעות העמוקה והחשיבות הרוחנית הגבוהה של המחזור החודשי, איך הוא מבטא את התפקיד הגבוה שיש לנשים בעולם, ואיך כל זה קשור לחשיבות ההנקה.

 

 

כל מי שהתכנים נגעו בה, ורוצה לדעת יותר מזמינה אתכן לקבל בחינם את הקורס של מיכאל: - 7 מדרגות לריפוי והתפתחחות רוחניתלחצו כאן

 

מי זה מיכאל אסדו?

מיכאל אסדו הוא הילר ומורה רוח כבר מעל 35 שנה בארץ ובעולם. לאחרונה נחשפתי לתוכן העמוק והעצום של מיכאל והוא שווה את ליבי וסקרן אותי. החלטתי היום לשתף אתכן, ולו במעט, בדברים הקסומים של מיכאל, ולכן ביקשתי ממנו שיגיד כמה מילים בשבילנו, שיפוך אור רוחני על העולם שלנו – עולם ההנקה, הלידה, האמהות והנשיות. הידע של מיכאל שאוב מהחיבור העמוק והרציף שלו למלאך מיכאל כבר מגיל צעיר. רבים קוראים לכך תקשור, או הארה, אולם מיכאל תמיד מעדיף לתאר את המקורות שלו כחיבור לאני העליון שלו – חיבור לחלק הרוחני שלו, אשר מגלה לו את סודות הבריאה – סודות העולם שלנו וההתנהלות שלנו בתוכו. מיכאל מלמד שהאני העליון הוא חלק רוחני שבעצם קיים בכל אחת (ואחד) מאיתנו, ושאם נשכיל להתחבר אליו נכון נוכל גם אנחנו לגלות את המידע והפוטנציאל הטמון בתוכנו ולהביא אותו (את עצמינו) לידי מימוש וביטוי.

אני מודה שהדברים שמיכאל אומר לא תמיד מובנים בקריאה/שמיעה ראשונה (גם לי לקח קצת זמן…), אולם אם תתנו לעצמיכן לצלול לתוך דבריו מבלי לנסות להבין עם השכל, אם תקראו את דבריו כמה וכמה פעמים, תראו שאט אט הדברים יחלחלו בתוככן, ובכל פעם יתבהר לכן רובד קסום נוסף ותגלו ותלמדו דברים חדשים על עצמיכן. עצם ההקשבה למיכאל יכולה להיות מעין הרפיה וטיפול לרוח הפנימית שלכן, לכן גם הפנמה חלקית של דבריו תעצים אתכן כנשים, כאמהות, כמניקות.

מי אנו, ממה אנו עשויים ואיך הדברים מתנהלים במהותנו – גברים ונשים
כדי להבין מהו התפקיד הרוחני של ההנקה בחייכן כאמהות, ומהי התועלת הגדולה של הנקה לכן ולתינוק, נצלול רגע לתוך המהות הבסיסית שיושבת ביסוד כל מערכת יחסים בין גבר ואישה, בין אנרגיה נשית לאנרגיה גברית. נלמד להבדיל בין דם לדם, ונגלה מהו תפקיד הגברים והנשים בעולם. נבין לעומק מה תפקיד המחזוריות בחיי האישה ואיך מחזוריות זו כ"כ חשובה לאישה ולעולם כולו.

מאמר שמרחיב על הנושא של הדם האדום הדם הלבן וההנקה מאת מיכאל אסדו

הדם האדום – הסרט של חיינו

הדם האדום הוא הנפש, הוא התמונות והתיקונים שעוד לא תיקנו ואשר אנו עוד צריכים לתקן, הוא הסרט של חיינו.

בכל לילה אנו מכניסים את הדם האדום לכבד ועורכים את הסרט של היום הבא – כאשר הדם הוא ה"סרט" והכבד הוא ה"וידאו", הוא מכונת העריכה שלנו. ע"י פעולה זו של הכנסת הדם לכבד בלילה, אנו מנסים לערוך את הדם ודרך זה ליצור את המציאויות והתמונות שנפגוש מחר – התמונות שאנו רוצים וצריכים לתקן, כאשר הרוח שלנו היא הבמאית, ומפיקת הסרט של חיינו.

בכל בוקר הדם האדום יוצא מן הכבד לאיברי הגוף השונים. זוהי הסיבה שאנו נמתחים כשאנו מתעוררים, על מנת לעזור לדם לזרום מן הכבד לכל האיברים, לאחר עריכת הלילה. בבוקר אנו מתעוררים ליישום הסרט, אנו מתעוררים לראות לאיזה סרט הרוח שלנו לוקחת אותנו היום. מה המציאויות והתיקונים בתוך הדם האדום שאנו ניצור ונתחכך בהם היום.

ואם אנו שמים מוּדעות רוחנית, אם אנו בוטחים ברוח שלנו, אם מתקנים – הנשוא המתוקן עובר מן הדם האדום לדם הלבן.

"תיקון", הוא בעצם כל המציאויות שלנו בעולם הזה. כי אנו נמצאים בעולם של תיקון. הרוח שלנו הגיעה לעולם זה על מנת להתקדם, ע"י תיקונים. כל מציאות שהרוח שלנו יוצרת בחיינו, היא מציאות שיצרנו כבר בעבר ואנו יוצרים אותה שוב על מנת לפגוש עצמינו אחרת לידה ולתקן. (האישה מככבת בתור "המתקנת הגדולה" – ועל כך תקראו ותבינו עוד בהמשך המאמר).

הדם הלבן – הדם הרוחני

הדם הלבן הוא הדם הרוחני, הוא החסכונות, הוא הספרייה והוא הארכיב של כל מה שכבר תיקנו בעבר. הוא הביטחון שלנו שלא ניצור תיקונים אלו שוב. הוא הופך אותנו מ"חולה" ו"נזקק" של נושא שדרוש תיקון, ל"מורה" ו"מדריך" לאותו נושא שהיה עד עכשיו כאוב אצלנו.

אנו יכולים להרגיש ולחוש כאשר אדם באמת תיקן בנושא מסוים והפך להיות המורה של אותו נושא. אנו מרגישים בתוכנו מה באמת האדם שמולנו מרגיש בפנים, מה הוא מקרין, מה הוא יודע, ומה הוא חווה, למד ולקח את הלקח. ולעומת זאת, אנו יכולים לראות מתי האדם שמולנו מדבר משכלו בלבד, והוא לא באמת עשה תיקון פנימי בנושא עליו הוא מדבר. אנו יודעים במה האדם עשה תיקון והפך להיות המורה של הדבר ובמה לא.

הקשר בין הדם האדום לדם הלבן

אם נסכם בכמה מילים – הדם שזורם בתוכנו, הוא דם שחסר תיקון, הוא מהווה את הנושאים שיש לנו עוד לתקן. לכן צבעו אדום, לכן הוא פנימי. זו הסיבה גם שאנו מזדעזעים אם הוא יוצא את עורנו החוצה. לעומתו, הדם הלבן, מהווה את הנושאים והדברים שכבר תיקנו. הוא החסכונות הרוחניים שלנו (השיעורים הגדולים שעברנו והתיקונים שלנו), שלעולם אינם מתבזבזים. תפקידנו בתור בני אדם, הוא להעביר כמה שיותר תמונות ותיקונים (בכמות שנכונה לכל אחד ואחת מאיתנו), מן הדם האדום לדם הלבן.

אם שמנו מוּדעות רוחנית, התיקון עבר (על רגל אחת – מוּדעות רוחנית היא פגישה עצמית ליד הנושא וביטחון ברוח שלכן שמה שהיא יוצרת הוא מדויק). ואילו אם לא שמנו מוּדעות רוחנית, התיקון לא עבר ואנו כועסים על עצמינו. לכן כל הכעסים בעולם הם בעצם כעסים עצמיים – אנו כועסים על כך שיצרנו אפשרות לתקן ולא שמנו מספיק מוּדעות, אנו כועסים על כך שלא תיקנו. לכן אנו "מרתיחים" את דמינו וכועסים על עצמינו, על אי ניצול האפשרות שיצרנו. רק שימת מוּדעות ולמידת חוקי הבריאה וביטחון ברוח, רק הם מעבירים את התמונות ואת התיקונים מן הדם האדום לדם הלבן, ובכך הם הופכים אותנו לקלים יותר, רוחניים יותר, ומתוקנים יותר – וחיינו הופכים לפחות ופחות צפופים ויותר מענגים בכל המימדים – הרוחניים והחומריים היומיומיים.

התפקיד המתקן של האישה

האישה היא המתקנת הגדולה, היא מעבירה ומשדרגת נושאים מן הדם האדום לדם הלבן – לדם המתוקן.

הגבר הוא הצינור השקוף, הוא הארכיב. הוא תמיד הצינור ותמיד מחזיק את הצינור. לכן ביסוד היהדות, אומרים "אברהם ילד את יצחק". זוהי שרשרת הזרע שיש לה חוקים משלה.

האישה היא הציפור. תפקידה לקבל מן הגבר, מן הצינור, את הפחד הבא, את נושא התיקון הבא, את השלב הבא שצריך להעלות במעלה הצינור. תפקידה לקחת פחד/נשוא זה, ולסובב אותו ולהסתובב סביב הצינור. ע"י שהיא עושה כך, היא מרטיטה ומתקנת את הפחד/הנושא ומכניסה אותו למימד של מוּלות וכך היא הופכת את הפחד לאהבה (רק כאשר דברים נמצאים אחד מוּל השני יכול לזרום ביניהם אור. מצב של מוּלות הוא מצב בו ניתן לתקן, לרפא לשדרג).

רק לאישה יש יכולת זו – יכולת לקחת את התיקון הבא, את הפחד הבא שהגבר מביא, וע"י הקפה, להעביר את הפחד/הנושא/התיקון מן הדם האדום לדם הלבן. זו הסיבה שמבחינה סימבולית, ביהדות האמיתית הבסיסית (ללא הקליפות שיצרנו סביבה במשך שנים), האישה מקיפה את הגבר 7 פעמים בליל הכלולות.

כך בעצם עובדת כל מערכת של זכרי ונקבי. הגבר מביא את התיקון /הנושא / הפחד /הזרע הבא, ואילו האישה (או הכוח הנשי), לוקחת דבר זה, וע"י הקפה במוּלות, מכניסה לו תכנים, צבע, צורה וצליל, מתקנת והופכת פחד לאהבה ומרימה את המימד הקודם למימד הבא, לשלב הבא, לפחד לנושא ולתיקון הבא שצריך להרטיט.

לכן הגברים תמיד נראים נמוכים ונכים באינטליגנציה הרגשית. כיוון שהם מפחדים משינוי. הם מפחדים מהתפתחות רוחנית. גברים יכולים לדוגמא לראות את אותה תכנית טלוויזיה במשך 30 שנה ולדבר את אותם המילים ואותם התכנים עם אותם החברים במשך שנים באותו מתח קבוע. לעומתם, נשים, מטבע היותן נשים, משתנות יותר, חוות זווית אחרת במעוף הציפור וכאילו "פתוחות" יותר.

משמעות וחשיבות המחזור הנשי

אישה, מעצם היותה אישה, נמצאת במשך שבועיים בכל חודש בדם הלבן – בדם המתוקן. בזמן זה האישה היא כלי קיבול. כלי לקבל את הפחד והתיקון הבא מן הגבר, ולהסתובב עם פחד זה סביבו, כדי לנסות להעביר אותו מן הדם האדום לדם הלבן.

ואז, לאחר שבועיים שהיא נמצאת בדם הלבן, והיא הרבה פחות צפופה. על מנת שתוכל להיות שוב בדם הלבן, על מנת שתוכל להמשיך להיות מעבדה להרטטת ולתיקון פחדים, על שתוכל להיות מערכת מזוככת – היא חייבת לרדת לדם האדום כדי להתנקות ולחזור לדם הלבן שוב. אז כדי להיות כלי קיבול יותר זך ונקי, כלי קיבול משתנה יותר ומתקן יותר, היא מתחילה להצטופף לכיוון הדם האדום. היא מפסיקה להיות ציפור, ומתחילה לנחות ולהצטופף. תהליך זה נקרא PMS – תהליך בו היא הולכת ומצטופפת, ומפסיקה להיות כלי קיבול. היא נהיית יותר עצבנית, יותר מתוחה, זאת כיוון שהיא אינה נמצאת עוד בדם הלבן וכבר לא כזו "פתוחה".

לאחר שבוע מתחילת הנחיתה, היא מגיעה לשלב בו היא סיימה את ההצטופפות, שלב בו היא מפסיקה להיות כלי קיבול. ואז הדם האדום בגופה, אותו גשר בין המוּדעות שלה לדם הלבן, מתנקז החוצה. זהו תהליך של ניקוי רעלים תהליך של זיכוך והזדככות, וניסיון לשפר ולערוך את הסרט, כדי שהיא תהיה ציפור הרבה יותר טובה. לתהליך זה של ניקוי הדם ועריכת הסרט קוראים מחזור.

לא מומלץ לחדור לאישה מינית בזמן מחזור, כיוון שהיא אינה כלי קיבול בשלב זה. לכן האיסור היהודי לחיבור לאישה בזמן המחזור, בזמן הנידה, הוא נכון בבסיסו. אולם כמו כל פחד ובורות וצרכים ישנים שהתווספו ליהדות שלנו עם הזמנים, מושג זה התעוות ביהדות להרבה מימדים אחרים שאין בהם כל יסוד. יתר על כן, בימים אלו, בתקופה בה אנו חיים, האישה חוזרת לדם הלבן מייד עם סיום המחזור. היא חוזרת מייד להיות ציפור וכלי קיבול, מה שבאמת לקח לה בעבר שבוע ימים. לכן כיום כבר לא צריך לספור שבוע אחרי המחזור, אלא אפשר לקיים יחסים עם חדירה מיד עם תום המחזור.

אביא פה רעיון מאוד שכלתני, אבל הוא מסביר ומפשט את מה שאני רוצה להגיד על גברים נשים ועל חשיבות המחזור – אם לגברים היה מחזור, לא היו מלחמות בעולם, כיוון הדם שלהם היה מתנקה ונערך.

תודעת ההנקה

הריון – 40 מימדים בין הרוח לחומר

מהרגע שהאישה נכנסת להיריון, היא עוברת מהדם האדום לדם הלבן. היא הופכת להיות כלי קיבול להתפתחות הרוח והפיכתה לחומר של העובר. היא אינה מקבלת מחזור, היא אינה יורדת ומצטופפת לאחר שבועיים. מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) שלה מפמפמים יותר, והיא נמצאת בעצם ככלי, כגשר, להתפתחות העובר.

במאמר מוסגר אציין שהיריון הוא תמיד 40 שבועות ואף פעם לא יותר מזה, כיוון שזהו דפוס ההתפתחות של הרוח בחומר – לכל 40 המימדים ולכל 40 השערים. ולכן בעברית המילה "אמת" היא מא' עד ת' , והאות מ' באמצע (ערך האות מ' הוא 40).

החשיבות הרוחנית של ההנקה

מבחינה רוחנית, טכנית ותיאורטית, גם בזמן ההנקה, לאחר הלידה – האישה נשארת בדם הלבן. כל עוד היא מיניקה, היא אינה יורדת לדם האדום. זה נכון שבימים אלו ישנם יוצאים מן הכלל וחריגות בגלל עיוותי הזמן והצרכים שלנו, אבל טכנית, ותיאורטית – כל עוד אישה מניקה, היא לא מקבלת מחזור.

זו הסיבה שהנקה היא בעצם נוזל שיש בו המון אור ואנרגיה, כיוון שהוא מהווה זרם ישיר מן הדם הלבן אל הרוח של התינוק, וכשהרוח שמחה, החומר (התינוק) צוהל ומתפתח נכון. לכן באופן כללי – מומלץ וכדאי להניק, כיוון שההנקה מועילה, הן לאישה – לשיקום האישה לאחר הלידה, והן להתפתחות התינוק.

פרדוקס ההפרדה בהנקה – איך להועיל לך ולתינוק?

על מנת שהתהליך והתקופה הגבוהה של ההנקה, תהיה מועילה לאם ולתינוק, ואכן גבוהה ומרוממת ברוח ובחומר כמו שהיא יכולה להיות, על האם להתחבר נכון לתהליך זה. עליה להיות בכוונה הנכונה לתהליך ולפעולת ההנקה. לכן, התודעה הנכונה שהאם צריכה להיות בה בתקופת ההנקה, הן כאשר היא חושבת על ההנקה והן כאשר היא עושה את פעולת ההנקה עצמה (כשהיא מניקה) היא שהיא עושה את זה עבור עצמה, בשבילה, שהיא נמצאת שם יושבת/שוכבת ומניקה את התינוק בשבילה בלבד ולא בשביל התינוק. זה אולי יישמע לכן קצת מוזר בהתחלה ואולי זה ההיפך ממה ששמעתן עד כה, אבל אם האמא נמצאת בתודעה שהיא עושה את ההנקה בשבילה – גם היא וגם התינוק "ירוויחו" יותר ויפיקו את כל הסגולות הרוחניות והחומריות של ההנקה.

דווקא אם האמא נמצאת שם בשבילה – העובר יקבל יותר אור ואנרגיה מההנקה, ואילו אם היא תהיה שם ותניק בשביל התינוק, הוא יקבל פחות אור ואנרגיה. כי כאשר האם נמצאת בתהליך ההנקה בשביל עצמה, זה מחבר אותה יותר לדם הלבן שלה ומזכך את הדם הלבן שלה. זה מעצים ומגביר את האור והאנרגיה שהיא מפיקה, כיוון שהיא הופכת לכלי מזוכך שמעביר יותר אור, וכך היא הופכת לכלי להעברת יותר אור ואנרגיה לתינוק.

ההנקה חשובה ביותר עבור בניית והתפתחות המערכות והאיברים של התינוק ועבור חיזוק האיברים אצל התינוק. במקרים רבים החלב של ההנקה אינו מספיק – וזאת בגלל חוסר ההפרדה בין האם לתינוק בזמן ובתהליך ההנקה. החלב אינו מספיק כיוון שהאם נמצאת שם בשביל התינוק ולא בשביל עצמה. ככל שהאם תהיה שם בשבילה, גם המערכת החיסונית של התינוק תתחזק, תוכפל ותשולש, אלמנט חשוב ביותר לתינוקות, כיוון שהמערכת החיסונית שלהם מאוד חלשה. לכן אם האמא תשדרג את התדר, את הכוונה שלה – התינוק יקבל את כל מה שהוא צריך מההנקה.

ובנוסף, אם האמא תהיה שם בשבילה, התהליך כולו יהיה מענג עבורה, היא תישאר ציפור.
לסיכום – עליה להיות שם בשביל עצמה, בשביל ההתפתחות שלה, ולא בשביל התינוק. כך גם היא וגם התינוק יתפתחו מההנקה.

איך להפסיק הנקה בצורה נכונה ומדוע זה חשוב?

כאשר רוצים להפסיק את ההנקה, מומלץ לעשות זאת באופן מדורג ולא בבת אחת. וכמו כן, תוך כדי כך, לדבר עם התינוק על תהליך ההפסקה (לדבר עם עצמיכן ליד התינוק), על מנת לעשות זאת נכון ופחות טראומטי עבורו ועבורכן.

אחת הסיבות לעישון ואכילה אובססיביים ולמחסום בשפתיים ובפה, שמשפיעים אח"כ על כל חיינו, הוא הפסקת ההנקה באופן טראומטי. כמו כן, חסימת הרגישות הכללית בגוף קשורה אף היא בהפסקת הנקה טראומטית, כיוון שמרכז הרגישות שלנו הוא מתחת ללשון, ומשם יש לנו חיצים לכל מימדי הרגישות בכל המערכת שלנו.

גם לאחר לידה רגילה, התינוק צריך לבוא לטיפול, כיוון שרוב הלידות שמתקיימות בימינו הן טראומטיות לתינוק: לידה מחושך לאור, שמהווה מחסום לעיניים; התינוק שהיה בתוך נוזל, יוצא למערכת נשימה אחרת; חיתוך הטבור לפני שמחכים 40 דקות, הופך את הטבור לצלקת תמידית ולחסימה אנרגטית ורגשית באזור הטבור והבטן; שטיפת הרך הנולד ישר במים בכיור; זריקות וחיסונים שניתנים לו כמה דקות לאחר הלידה; בחירות שם שקשורים במחסומים של ההורים ועוד.

לכן – "תינוק" הוא "תיקון", ואם אין תיקון יש "ניתוק", ואם יש ניתוק יש "קינות" של חורבן הבית (חורבן הקן). בכל פעם אני מוצא את עצמי מרטיט לתינוק זה או אחר, את אותו מחסום בפה שנוצר בעקבות ההפסקה הטראומטית של ההנקה.

ציפורות מתקנות יקרות,
קחו לכן את הזמן וקראו את המאמר כמה פעמים. גם אם לא הבנתן הכל, גם אם לא ירדתן לעומקם של כל הדברים – זה מדויק ונכון, כיוון שגם הבנה והפנמה חלקית של הדברים של מיכאל אסדו יכולה להעצים אתכן ולתרום לייעודכן בעולם כנשים.

כל מי שהתכנים נגעו בה, ורוצה לדעת יותר מזמינה אתכן לקבל בחינם את הקורס של מיכאל

- 7 מדרגות לריפוי והתפתחחות רוחניתלחצו כאן

פורסם ב: מאמרים

על המחבר:

תגובות פייסבוק

comments

2 תגובות "מה הסוד הרוחני שעומד מאחורי ההנקה? | מיכאל אסדו"

קישור חוזר | RSS תגובות

  1. מאת חני:

    תודה, תודה, תודה, שלא רק הבאת את מיכאל לדבר גם
    התחשבת בכאלה שלא יכולות לשמוע ותמללת את זה, אין לי מילים. עלי והצליחי.
    ולמיכאל כל פעם מדהים איך שהוא יורד לעומקם של דברים.

  2. מאת תמר:

    כאשה וכאדם , התחברתי לכל מימד בהרצאה שלך.מה קורה לאשה בתקופת סיום המחזור?? היכן היא נמצאת?? ואיך היא יכולה לראות את עצמה ולמלא את עצמה בראש ובראשונה, כדי היות ציפור לחוג ולהמשיך להעביר את האהבה ??

הוסף רשומת תגובה