ריצפת האגן – מהי תנוחת הלידה המומלצת?

דליפת שתן וצניחת רחם נשמעים כמו בעיות של נשים מבוגרות, של סבתות שלא יכולות להתעטש בלי לכווץ יריכיים, נכון?

אז זהו שלא. כדאי שתדעי שלא מדובר רק בבעיה של גיל המעבר. הסוד לשמירה על רצפת אגן טמון כבר בשלב ההריון שלנו. במאמר הזה אני אגע באחד הרגעים המשמעותיים ביותר בחייה של רצפת האגן שלנו – בלידה.

היכן ממוקמת ריצפת האגן? למה חשוב לשמור עליה? ומהי התנוחה המומלצת ללידה שתשמור על ריצפת האגן שלנו מוצקה ויציבה.

לידה – עניין של אופנה או בריאות?

הלידה ותהליך ההריון בהחלט הפכו לאופנתיים בארצינו הקטנטונת, כמו גם בכל מדינות העולם המערבי. לפעמים יש לי תחושה שהרפואה עשתה צעד אחד גדול מדי ועכשיו, על פי עקרון המטוטלת, אנחנו, בני האדם, מנסים לתקן ולחזור אחורה.  עכשיו הטרנד מציע לשים בצד את הסכינים ולנסות להציע ליולדת, לפני שהיא מקבלת זירוז, אפידורל או אפילו ניתוח – את הדרך הטבעית. בגדול, אני מאוד מאמינה בניסיון הזה שלנו להאט את הקצב, אבל, כשיורדים לפרטים הקטנים- נראה לי שאנחנו לפעמים מפספסים שוב את המטרה- הבריאות שלנו. בהקשר של לידה, המצב עוד יותר מורכב, כי אנחנו דואגים לשניים – גם לעובר וגם לאימו.

ההקדמה הזו חשובה בעיני, כי אני חושבת שמרוב התעסקות במה נכון לעשות כדי ללדת לידה טבעית, אנחנו שוכחים שיש גם אישה בסיפור הזה, ומה שנכון לה לא תמיד נכון לחברתה או לאחותה וכולן עומדות בסופו של דבר מול רצון ללדת תינוק בריא ולשמור כמובן גם על עצמן. ועכשיו נדבר על רצפת אגן

מהי רצפת אגן והיכן היא ממוקמת?

רצפת האגן היא קבוצת שרירים רצוניים (כמו שרירי הידיים והרגליים שלנו) ומכאן שיש לנו יכולת שליטה מלאה על הכיווץ וההרפייה שלהם, השאלה היא האם אנו מנצלים את היכולת הזו?

קבוצת השרירים הזו ממוקמת בתחתית האגן ובעצם כך הופכת לאיזור מאוד "מאותגר" ע"י כח הכובד- בכל מצב של ישיבה, עמידה הליכה וכו' עומדת רצפת האגן בעומס המירבי של הגרוויטציה. בנוסף, בשונה משאר שרירי הגוף שלנו, היא עובדת, לא תמיד במלוא כוחה, סביב השעון. אילולא הייתה עובדת כך, היינו מרגישות בדליפת שתן או מתעוררות רטובות, לכן, צריכה להיות רצפת האגן מתורגלת מאוד ובעלת סיבולת עבודה ארוך.

למה זה חשוב לשמור על ריצפת האגן?

כבר מתוך  ההכרות הבסיסית עם מערכת שרירים מורכבת זו ברור, שאם לא נחזק ונשמור עליה כראוי, אנו עלולות לסבול ממצב של disuse, או במילים פשוטות- חולשת שרירים.

למה זה יכול לגרום? זה מתחיל בקושי בהתאפקות או ביקורים תכופים ו/או דחופים בשירותים, ממשיך בדליפות שתן של טיפה או שתיים בעת עיטוש, שיעול, צחוק, ריקוד ועוד ויכול להגיע עד לריקון מלא של השלפוחית ללא שליטה. זה מצב באמת לא נעים, הפוגע באיכות חייה של אותה אישה ויכולתה לצאת לבלות, לשבת בהצגה באורך מלא, לטייל ללא שירותים קרובים וכדומה, שלא לדבר על הצורך להשתמש בפדים סופגים בעוביים שונים שמעבר להוצאה הכלכלית גם מגבילים את סגנון הלבוש העליון והתחתון ומכאן כמובן את השאיפה לאיכות חיים. (קצת כמו להיות במחזור כל הזמן) בעיות נוספות הן עצירויות כרוניות וטחורים או קשיים בהתרוקנות, צניחות של איברי האגן לעבר הנרתיק וכאבים ביחסי מין.

מהי פיזיותרפיה של רצפת אגן?

פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן מאפשרת שיקום של המערכת הזו. ההתיחסות היא שרירית- האם השריר חלש מידי, מכווץ מידי או רפוי מידי. האם התחושה באיזור תקינה, האם יש צלקת או  צניחה המקשה על עבודת השרירים באופן תקין. בטיפול- אני מאבחנת מה הבעיה ומטפלת בהתאם: בדרך כלל יש צורך לאזן את המערכת. ללמוד מהי הרפייה מלאה ומהו כיווץ מלא, הן מבחינת כח וסיבולת והן מבחינת טווח, כלומר- יכולת סגירה מלאה של הסוגר. בהתאם לכך, אני מלמדת תרגילים של עבודה נכונה, כולל סינכרון עם נשימה, "נעילה במאמץ" כדי להיות מסוגלות לכווץ בעת שיעול למשל, ללא דליפה.

הטיפול הוא לרוב טיפול קצר. לרוב, 3-4 טיפולים משפרים את איכות חייה של האישה בצורה משמעותית מאוד המאפשרת לה להמשיך ולתרגל באופן עצמאי.

עכשיו כשהבנו עד כמה ריצפת האגן קריטית לאיכות החיים שלנו. בואו נראה מה קורה בלידה.

תנוחות לידה מומלצות

בשלב הראשון חשוב לנו שהתינוק יעשה את דרכו באופן בטוח, נכון ומהיר (אם אפשר) אל פתח הנרתיק. בתחילת השלב הזה, צריך התינוק להיכנס לחלק הגדול יחסית של האגן ובהמשך, יצטרך לעבור בחלק הקטן ביותר של האגן. לכן, בשלב הזה אמליץ לאישה להשתמש בכל מה שתוכל כדי לשמור על גודל האגן גדול ככל שתוכל.

איך מכינים את האגן ללידה?

שמירה על גודל אגן גדול נוצרת ע"י שימוש בתנועה, א-סימטרית, המשתמשת בכוח הכובד. למשל: עמידה בפסיעה, עמידת כריעה, עמידה עם רגל מורמת תוך כדי שימוש בתנועות סיבוביות, היוצרות א-סימטריה משתנה. שינוי תנוחה בשבל הזה יעודד את התינוק להמשיך ולהתברג טוב יותר בתעלת הלידה בדרכו החוצה.

במקביל, צריך להתמודד עם הכאב…

איך עושים את זה?

על ידי תרגילי תנועה ונשימה. שילוב נכון בין השניים, מזרים חמצן ודם טוב יותר לאיזור הכאב, וכן מפרישים אנדרופינים, שהם נוגדי הכאב הטבעיים שלנו.

תוך כדי תהליך, שעלול בלידות ראשונות להתארך זמן ממושך, רצפת האגן מכינה את עצמה למתיחה הגדולה שתעבור בשלב הבא: שלב יציאת התינוק. דרך אגב, בשורה משמחת לאילו עם הצירים הממושכים, כאן- יש יתרון מסויים ללידה ממושכת רצפת האגן שלכן נערכת ללידה (בגבולות הסביר… בהשוואה ללידת "בזק").

בשלב הזה נרצה ליצור פתיחה גדולה של הנרתיק ופעולה נכונה של הרחם ושל התינוק במקביל. כאן- החשיבות לגודל האגן יורדת ולעומת זאת, הסבלנות- קריטית!!

אם נמתין בסבלנות לתהליך הטבעי המלא, נוכל להשתמש במנגנון הרפלקסיבי של הגוף (מוכר גם כ"רפלקס הפליטה") תוך כדי הרחבה של רצפת האגן באופן הורמונלי-מכני. כלומר- הלחץ המכני של ראש העובר על פתח הנרתיק גורם לפתיחה גדולה יותר ולהפרשת אוקסיטוצין גדולה יותר וכך אנחנו גורמים לתהליך להמשיך.

כאן יש הבדל משמעותי בין אישה שלידתה מתקדמת באופן איטי או מתון – אז אמליץ לה להישאר בתנוחה זקופה כדי להמשיך לנצל את יתרונות הגרוויטציה. לעומת אישה שלידתה מתקדמת מהר מאוד- אז אמליץ לה לחפש תנוחה שתאט קצת את הקצב כמו למשל עמידת 6. שתיהן, יכולות גם לשכב על הצד כדי להקל קצת על הכאב או אפילו, רחמנא ליצלן, על הגב, כדי להמתין לרפלקס ולא לנסות להקדים אותו בלחיצות יזומות.

חשוב לי להעביר כאן מסר: אישה שתהייה פעילה בשלב הראשון של הלידה ותמתין בסבלנות לרפלקס הפליטה של השלב השני- תוכל לעבור לידה טובה, רגועה ובטוחה אפילו אם תשכב בסוף התהליך על הגב.

אם העובר עבר כבר את האגן, התברג כמו שצריך ועכשיו "רק" נותר לחכות שיגיע להלחץ באופן ספונטני. במקרה כזה יש סיכוי טוב שהאישה תעבוד עם גופה באופן נכון יותר. שמתן לב שלא אמרתי "תלחץ"?!

מה קורה בשלב הסופי של הלידה?

קורה דבר מעניין ברצפת האגן , הסוגרים נפתחים, כלומר- נמצאים בהרפייה מלאה ולעומתם ה"מרימים" (עוד חלק חשוב ופחות מוכר לצערי, ברצפתינו היקרה) מתכווצים- עולים למעלה ופנימה וע"י כך- מגדילים את הרפיית ופתיחת הסוגרים ופתח הנתיק בעיקר.

מעניין לדעת, שגם בכל התרקונות שלנו (שתן וצואה) מתרחשת אותה פעולה. לכן- אחת הדרכים המומלצות ביותר בעיני כהכנה ללידה היא "להתאמן בהתרוקנות נכונה"- בעת מתן צואה שבי בנוח בשירותים. תרגלי את הנשימה ונסי להרפות. נסי להגיע להתרוקנות ללא מאמץ וללא לחיצה. התרוקנות המתקדמת באמצעות נשימה ותנועתיות בלבד!

אם קשה לך, ויש המון נסיבות מקלות בהריון: הברזל, חולשת שרירי חלק (מעיים) בהשפעת הורמונים המופרשים לקראת לידה, העומס המכני על כל איברי האגן ועוד. נסי להרים רגל אחת על שרפרף ולהחליף בינהן. נסי להזדקף ולהישען עם האמות על הדלת או על הכיור מולך, נסי תנועות סיבוב של הגו, כאילו את רוצה להסתכל מאחורי כתף ימין ושמאל לסירוגין.

כל אלה- הן טכניקות של תנועה א-סימטרית המגדילה את האגן ועוזרת לצואה "להתברג" ברקטום עד לפתח פי הטבעת. בנוסף, הנשיפה, הנגרמת ע"י התרוממות הסרעפת, מפנה מקום לעליית האיברים כלפי מעלה- קיבה, שלפוחית שתן, רחם ורקטום. כך יורד הלחץ התוך בטני ומתאפשרת יציאה טובה יותר ללא לחיצה!!

אחרי או תוך כדי אימון כזה, נסי לדמיין מה עשית. נסי לדמיין איך העובר עובר בדרך הזו בדיוק רק דרך הנרתיק החוצה.

מחקר מדהים – למה חשוב לדמיין תוך כדי לידה?

מחקרים מראים שחלק חשוב בשיפור היכולת השרירית שלנו (ורצפת האגן היא קבוצת שרירים רצוניים) הוא עיבוד טוב יותר של התהליך- מרגע קבלת הגירוי התחושתי, במקרה זה הלחץ של ראש העובר/ הצואה על הפתח, נרתיק/ פי הטבעת, המסר המועבר למוח ויורד אחר כך חזרה כפקודה מוטורית- לעבודת שריר ועד לפעולת השריר בפועל במקרה זה- הרפייתו. עוד הוכח במחקרים כי דימיון של התהליך ללא הגירוי התחושתי וללא ההוצאה לפועל משפר אחר כך את התגובה לגירוי בזמן אמת.

או במיים אחרות: איזה כיף!! אפשר, לא רק, אבל גם… לא לעבוד קשה מידי… אלא לדמיין שאנחנו מתרגלות!!!

…אז מה התנוחה המומלצת?

בשלב הראשון- תנועה יותר מתנוחה. א-סימטריה, זקיפות, שימוש בנשימה ובכח הכובד.

בשלב השני- מה שנוח לך כדי שתוכלי להרפות, להתנתק, לחכות בסבלנות ואפשר לגוף לעשות את שלו.

נכתב על ידי מרגלית גזית, פסיותרפיסטית (אורוגניטלית) של רצפת האגן ומדריכת הכנה ללידה.

_____________________________________________________________

מרגלית גזית , פיזיותרפיסטית אורוגניטלית ומדריכת הנה ללידה
להכיר את מרגלית גזיתלחצי כאן

על המחבר:

תגובות פייסבוק

comments

2 תגובות "ריצפת האגן – מהי תנוחת הלידה המומלצת?"

קישור חוזר | RSS תגובות

  1. זה כל כך נכון שזה פשוט לא להאמין…
    ככה בדיוק עברה הלידה שלי.. החלק הראשון (השלב הלטנטי) נמשך כ – 30 שעות אבל הלידה עצמה ארכה 3 שעות..

    גם אני תרגלתי נשיפות והרפייה קודם כמו שמתואר כאן וזה בהחלט עזר לי מבחינת ההכנה המנטלית והפיזית… כי הלא נודע והפחד ממנו לפי דעתי הם אחד הגורמים הכי משפיעים על איך אישה תעבור לידה.

    אחלה כתבה ואחלה המלצות (-:

  2. קודם כל, תודה! (על הקריאה ועל התגובה)
    מאוד מסכימה לגבי ה"לא נודע" התרגול כהכנה ללידה, משפר בעיני גם את התחושה הזו.
    ומעבר לזה, מאוד מעודד ומשמח לשמוע מנשים שהייתה להן חוויה טובה. מקווה שזה יתן לכולנו את הכוחות וההשראה להמשיך ולחפש מה טוב ונכון לכל אחת מאיתנו..
    גזית מרגלית

הוסף רשומת תגובה