הנקה בישראל- תמונת מצב

baby breastfeedingהשבוע התפרסמה בעיתון הארץ כתבה שסקרה את המחקרים בנושא ההנקה בארץ ובעולם.

תמונת המצב שעולה מתוך הסקרים, היא שישנה עליה באחוז המניקות בישראל לעומת המצב לפני 10 שנים. ניקה בדקה לעומק את תוצאות הסקר, ומצאה עוד כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן

המלצות משרד הבריאות והועד העולמי לבריאות הן הנקה מלאה עד גיל חצי שנה והנקה משולבת עד גיל שנה לפחות. עכשיו, בואו נראה מה קרה לנשים (יהודיות) שהצהירו בזמן ההיריון שהן רוצות להניק באופן מלא לפי ההמלצה:

שבוע בלבד לאחר הלידה כ-8% הפסיקו להניק באופן מלא

חודש בלבד לאחר הלידה כ-20% הפסיקו להניק באופן מלא

הגרף ממשיך לרדת באופן מטריד עד גיל חצי שנה ומגיע לכ 9% בלבד בשלב שבו נשים חוזרות לעבודה

בגיל חצי שנה מגלים שרק 42% מניקות באופן משולב, כל השאר לא מניקות כלל

women breastfeeding in israel

ניקה שואלת: איך ייתכן שמעל 90% מהאמהות רוצות להניק, ובפועל רק 9% מצליחות להניק באופן מלא?

איך זה שיותר מחצי מהן כעבור שישה חודשים לא מניקות בכלל? מה הסיבה כך? הרי כולנו מכירות את המשפט "הנקה זה טבעי, לא צריך ללמוד או להתכונן לזה", נכון

בסקר לא בודקים מה קורה לדימוי העצמי של אם שלא מימשה את הרצונות שלה. אין מעקב אחרי מה שעבר עליה בימים שקדמו להחלטה להפסיק להניק או לשלב הנקה עם תמ"ל. האם זה קרה מתוך רצון חופשי או מאילוצים כואבים? ייתכן בהחלט שחלק מהן התנסו, נהנו ומיצו את העניין מהר. אבל האם הן הרוב? או שאולי הרוב פשוט קיבל סטירת לחי מהמציאות ונותר לבד ללא כלים, ידע והכנה או פתרון לבעיות שלהן?

מה אתן חושבות?

מה הייתן מציעות לעשות כדי לשנות את המצב של אחיותינו, כדי שהסטטיסטיקה תראה תואם בין הכוונות למימוש?

איך לדעתכן אנחנו, נשים משוחררות ואימהות עצמאיות, מחזירות את השליטה על הגוף וההחלטות שלנו ומצליחות לממש את הבחירה שלנו להניק בקלות ובהנאה?

מזמינה אתכן להוסיף למטה תגובות רעיונות …

לחצי כדי לקרוא את הכתבה המקורית באתר עיתון "הארץ"

* אמנם הסקר לא עדכני, אבל סקרים דומים שנעשו בשנים האחרונות , גם אם הצביעו על הטבה במצב ההנקה בארץ מצבן של אמהות לאחר לידה לא השתפר בהרבה

פורסם ב: מאמרים

על המחבר:

תגובות פייסבוק

comments

12 תגובות "הנקה בישראל- תמונת מצב"

קישור חוזר | RSS תגובות

  1. מאת רותם:

    זה די ברור מה קורה לדימוי העצמי של אישה שלא הצליחה להניק, לא? אני למדתי הדרכת הנקה ולמרות שאני לא עוסקת בזה, מנסיוני אחת הבעיות הכי קשות היא רגשות האשמה כשלא מצליחים. צריך להתכונן להנקה ולגשת לעזרה איך שמתעוררת הבעיה הכי קטנה.

  2. מאת נוע-ם בלב:

    וואו נתונים ממש עצובים. אני חושבת שצריך להאריך את חופשת הלידה לחצי שנה. ולדאוג שיהיו יועצות הנקה בבית החולים ולא רק אחיות שהרבה פעמים אין להן מושג בכלל

  3. מאת חגיתוש:

    אולי הגיע הזמן להתחיל לחנך לערכי משפחה, להורות וגם להנקה בבית הספר?

  4. מאת ima:

    אני מאמינה שאם נתחיל להניק בלי בושה ולהפוך את ההנקה לחלק מהפעילות הטבעית שלנו כחברה הדור הבא כבר יראה ידע ילמד ויהיה …

  5. מאת nika:

    הלוואי ורוב ההלמצות שלכן היו מיושמות.
    עכשיו מסתובבות להן בארץ נשים בהריון חלקן בהריון ראשון, והן לא מודעות לכך שאם הן מתכננות להניק מומלץ להן להערך לזה ולכל הפחות להיות מצויידות בטלפון / המלצה על אשת מקצוע שהן בחרו ועליה הן סומכות, לפנות במקרה הצורך. המשימה של פרוייקט "מניקה" זה לעורר מודעות מבלי להשתמש בכלים של הפחדה. אני שואלת אתכן איך אתן מציעות להעביר את המסר הזה הלאה? איך מעלים מודעות להערכות להנקה דרך חשיבה חיובית?

  6. מאת בילבי בראש:

    זה ממש עצוב אבל אני באמת לא חושבת שיש מה לעשות באמת לפני לידה. נשים בהריון לא מצליחות להתרכז בשום דבר חוץ מהלידה. אחרי לידה צריך להציע כמה שיותר שירותי עזרה ולקוות לטוב

  7. מאת נירית בן נ.:

    המאמר הזה החזיר אותי לחצי שנה ראשונה אחרי שילדתי את בני הבכור. כל כך הרבה תירוצים היו לי. עכשיו אני מצטערת.

  8. מאת רויטל:

    והגיע גם הזמן לומר שיש לא מעט נשים שלא מעוניינות להניק. כן, למרות שזה "בריא" יותר לתינוק, זה לא תמיד מתאים לאם. מסיבות אגואיסטיות לגמרי, לא לכולן מסתבר העניין כל כך טבעי.
    הגיע הזמן לומר שגם בחירה בתמ"ל היא בחירה לגיטימית. בחירה אמיתית – בלי תירוצים.
    לי יש ילדה בת 5 חודשים – מאושרת לחלוטין, מפותחת מאוד לגילה שקיבלה הנקה רק חודשיים. בחודשיים האלה היו לה אמא ששנאה כל רגע של הנקה, אבל "הקריבה" למענה. וכל "החיבור הטבעי" הסתכם בההצות לשעון בכל פעם כדי שהסיוט הזה יגמר והגוף שלי יחזור להיות שוב שלי…
    היום, במחשבה לאחור, אני מבינה שהנורמה בעניין ההנקה כל כך חזקה שמי שלא רוצה להניק צריכה למצוא תירוץ מספיק טוב ולא להיפך.
    אז סתם נקודה למחשבה – אולי ככל שעוברים החודשים מאז הלידה יותר ויותר נשים רוצות להשתחרר מהכבילה הזו? אולי ככל שעובר הזמן, יותר ויותר נשים מסכימות שהן בעצם לא רצו בזה מלכתחילה, אלא רק נכנעו לתכתיבים טרדדיים של חזרה לטבע של השנים האחרונות..
    נקודה למחשבה.

  9. מאת nika:

    לא להניק זו בחירה לגיטימית ואישית של כל אם. השאלה שלי היא איך אנחנו כאמהות מצמצמות את הפערים בין הרצונות שלנו למימוש שלהם. הסקר מצביע על מצב שבו נשים שרוצות להניק לא הניקו בסופו של דבר. רבים המקרים שהם הפסקת הנקה היא אינה מרצון חופשי ואז פוגשים אמהות מתוסכלות, עם רגשות אשם וזה חבל ועצוב ומיותר.
    נקודה נוספת למחשבה – הנקה היא פעילות אנושית שהתקיימה אלפי שנים. ב 50 שנים האחרונות החלה התרחקות מהנושא באצטלה של שחרור נשים וקידמה. עכשיו המטוטלת חוזרת לצד השני בנסיון למצוא את האיזון. בפרקי הזמן שתארתי איזו מהגישות יותר טרנדית – זו של האלפי שנים או זו בת ה 40-50 שנה?

  10. מאת רויטל:

    סבבה, גם נשים שנשארו בבית לגדל את הילדים עם איזור לצאת החוצה ללא ליווי זו מגמה בת אלפי שנים שלמזלנו נדחקה החוצה, תסכימי איתי שכיום זו לאו דווקא הבחירה האנושית הטבעית.. ואני יכולה למצוא לך לא מעט דוגמאות בלימודי הג'נדר שכבלו את הנשים בצורה פרימיטיבית ואילו היום לשמחתנו הטרנד או המגמה קצת שונים.
    גם אני מדברת על הפער בין הרצון למימוש – יש לא מעט נשים שבתקופת ההיריון רוצות באמת ובתמים להניק, אחרי הלידה מסתבר להם שזה ממש לא בשבילן, מסיבותיהן שלהן, לאותן נשים נהיה ממש בלתי אפשרי להסביר את הבחירה החדשה.

    ובאמת שצר לי על אותן נשים (כמו אחותי אגב) שחוזרות לעבודה וקשיים לא לגיטימיים מונעים מהן להניק למשך התקופה שרצו אבל המחקר מצביע רק על גורמים חיצוניים שמונעים מנשים להניק למרות שרצו בהתחלה, ואילו אני מצביעה על כך שממה שאני רואה וחוויתי בעצמי, האחריות היא אישית ולא חיצונית – פשוט נמאס לנו וזה לא הרגיש כזו "חוויה מחברת" שהצדיקה את ההקרבה הנפשית והפיזית לאחר הלידה.
    זה קצת מקטין אותנו הנשים שתולים את הסיבות להפסקת ההנקה בגורמים חיצוניים (עבודה, החיים המודרנים וכו')ולא באמת חושבים שאולי בחרנו בעצמנו. אנחנו לא צריכות שום אצטלה של קדמה וקריירה, זה פשוט לא מתאים לנו.
    עם כל הכבוד למטוטלת שמנסה למצוא את האיזון, מרגיש קצת שהאיזון מופר לצד השני של ההנקה כשאני צריכה להסביר את הבחירה שלי לרופא, בטיפת חלב ולנשים אחרות שמצקצקות בלשון כשהן שומעות על הבחירה.
    (ואגב, אני מכירה לא מעט אנשים שלא ינקו מימיהם שחיו בכלל לא רע מבחינה בריאותית עם איי-קיו גבוהה משלי בהרבה למרות שאותי הניקו במשך שנתיים, מסתבר שעל גנים והשפעת הסביבה קצת קשה להשפיע גם עם אמהות מניקות).
    שנה טובה מלאה באפשרויות בחירה :)

  11. מאת nika:

    רויטל את כותבת נהדר ואני מסכימה איתך ברוב הדברים. אני לא חושבת שיש לנו ויכוח בכלל לגבי זכותה של אישה לממש את הבחירות שלה. אני רק לא חושבת שיש מקום כבר לדון בהנקה במסגרת השיח הג'נדרי באופן שבו הצעת. בשיחות שהיו לי לאחרונה גם עם מרצה מהחוג למגדר, עם דוקטרנטית נוספת מהתחום ומאמרים שקראתי בנושא – לא מצאתי כלל דיון בשאלה האם הנקה כובלת את האישה לבית ומונעת את השיחרור המיוחל. הנחת המוצא הייתה שאין כאן קשר ממשי והנקה יכולה להתבצע באופן מלא לאורך ציר החופש ועד לקצוותיו. השאלות הן מורכבות הרבה יותר ומדברות על תפיסות תרבותיות והחפצה של השד שאינם מאפשרות להנקה להתקיים בחופשיות ועוד שאלות רבות אחרות. אני ממחזיקה בדיעה שיש פה עניין ביולוגי אבולוציוני שלא כדאי לנו לאבד. הגזע האנושי שרד מליוני שנים בין השאר בגלל היכולת הזו של הגוף הנשי להניק. מה שכן הפך לטרנד זה כל עניין הזה של "להתחבר" להנקה או לאמהות דרך ההנקה. זה עניין תרבותי שצריך להזהר איתו אני מסכימה איתך. הוא מפעיל לחץ מיותר על כולנו. הנאה היא בונוס שלא מעיד על אמהות טובה. חלב אם זה משהו שאנחנו צריכות להביא לתינוק שלנו בימיו הראשונים ולו בגלל כמות אדירה סיבות או עובדות מדעיות למשל: תעודת הזהות של המעיים שלנו כאנשים בוגרים מוכרעת ביממה הראשונה להוולדינו. אם המעיים שלנו נחשפו לזיהום (וכל דבר הוא על סף זיהום עבור תינוק שנולד) ולא קיבלו את ההגנות הנכונות (חלב אם) אדם יכול לסבול כל ימיו מבעיות מעיים. האם לא זה לא שווה את המאמץ אני שואלת?
    הנקה היא פעילות מניעתית ובונה לכל-כך הרבה דברים. את כנראה עשית את הדבר הנכון שהנקת למרות שלא נהנת והפסקת כשהספיק לך וזה לגמרי לגיטימי. הרבה דברים שאנחנו עושות כאמהות לא מהנה אותנו ואנחנו עושות אותם. כמו כל דבר צריך להשתדל ולמצוא את האיזון בין האמהות והנתינה לפרטיות והעצמיות. וזה אחד המסעות החשובים בחייה של כל אחת מאיתנו.

  12. מאת רויטל:

    זה לא כזה קל להניק. אני ניסיתי אפילו הזמנתי יועצת הנקה בתשלום מלא. הנקה שהתחילה לא נכון גורמת לפצעים ו"נשיכות" . בנוסף היא היתה יונקת שעה וחצי ובסוף רוצה בקבוק. אי אפשר לדעת אם אכלה מספיק. לכן עברתי לשאיבת חלב,בהתאם ליכולות שלי

הוסף רשומת תגובה