הכנה רגשית ללידה

כתבה שתעניק לך כלי ראשון להכנה רגשית ללידה שלך!

אפשר לתרגל עם בן הזוג או עם חברה קרובה. אורך 13 דקות.

אז מה זו בעצם הכנה רגשית?

הכנה רגשית אומרת שכמו שהגוף שלנו עובר שינויים פיזיים הוא עובר גם שינויים רגשים. ומעבר לברור מאליו – ההורמונים שמשגעים אותנו, ומשנים לנו מצב רוח בשניות, אנחנו מתמודדות מול הלא ידוע במשך 9 חודשים, ובטח שלקראת הלידה.

עולות לנו שאלות – האם אדע להתמודד עם הכאבים בלידה? מה יראה בן הזוג שלי? האם הוא יידע לעזור ? הוא בכלל רוצה להיות שם? האם אני בכלל מוכנה להיות אמא? אמא לשניים (שלושה- חמישה וכו')? איך אסתדר אחרי הלידה? מה יקרה עם החופש שלנו? עם הזוגיות שלנו?

אלה רק חלק מהשאלות שאנחנו מוטרדות מהן לקראת הלידה, ואני רוצה לדבר איתכן עליהן. ולנסות לעזור לכן למצוא בתוככן את התשובות, ואת הכח והעוצמה להתמודד איתן.

הדבר החשוב ביותר בהכנה רגשית היא שהכל במחשבה, ואם זה כך, הרי אנחנו יכולות לשנות את המחשבות. שלנו. נכון, זה לא קל, וזה דורש עבודה ותרגול, אבל זה מעצים ומשתלם.

עכשיו אסביר. את "הכל במחשבה" –  ד"ר מסרו אמוטו ערך ניסוי מדהים וכתב על כך ספר – "מסר מהמים". בניסוי הוא שם טיפות מיים בכמה בקבוקים. בקבוק אחד הוא קילל, אחד הוא בירך, לאחר השמיע מוזיקה, וכך האלה הפעיל מניפולציות רגשיות ואנרגטיות על בקבוקי מים שונים. לאחר מכן לקח ובדק במיקרוסקופ איך נראות טיפות המים – וגילה שטיפות המים משנות את צורתן ומגיבות לאנרגיה שהפעילו עליהן. הטיפה שבירכו נראתה זוהרת עם מעין קריסטלים קטנים בקצוותיה, ואילו הטיפה שקיללו אותה, הפכה מעין אפורה ומלוכלכת.

הוא הגיע למסקנה המדהימה, שלמילים ולמחשבות יש השפעה על המבנה המולקולרי של החומר -

ואם לפשט את הנושא למילים ולמחשבות (לכוונות) יש השפעה על מה שקורה לנו ועל איך שאנחנו נראים.

אז מה אנחנו לומדות מזה ללידה שלנו?

שני דברים חשובים לנו לקראת הלידה, להאמין בעצמנו ובגופינו, ולהפריד כאב מסבל.

בניקוד שונה המילה כאב היא כ-אב (כמו אבא) – מה שאומר שהכאב הוא כמו אב לנו, דואג לנו. ומה שאנחנו למדות מזה שהכאב, כמו הפחד, מגיע כדי להתריע בפנינו שמשהו קורה. למשל, אנחנו קמות בבוקר עם כאב בטן, אנחנו לא ישר סובלות, אנחנו בודקות מהי הסיבה לכאב הבטן – האם אכלנו משהו לא טוב, האם היינו בשירותים היום, אולי בכלל לא אכלנו ולכן כואבת לנו הבטן – בכל מצב, הכאב מגיע כדי שנבדוק את עצמנו , מה עשינו, או מה לא עשינו, ונתקן את המצב.

עוד דוגמא שאני מאד אוהבת לתת היא רץ מרתונים. הוא מגיע לחצי הקילומטר האחרון במרתון החשוב בחייו, זה שאם ינצח אותו, יזכה בתהילה עולמית, ופתאום ממש לפני הסוף – נתפס לו השריר ברגל. האם הוא יעצור, ויגיד כואב לי, אני סובל, עוצר הכל, לא יכול יותר? בדר"כ לא – הוא יגיד לעצמו, אוקיי נתפס לי השריר, אני אתן "פוש" אחרון, ואח"כ אשים משחה / אעשה אמבטיה חמה / עיסוי טוב וכו'. כלומר, הוא לוקח את מה שיש לכאב לומר לו – אימצתי יותר מדיי את השריר הזה, אני צריך לטפל בו, וממשיך הלאה.

אותו דבר אנחנו בלידה (אפשר לאמץ את זה בכלל לחיים) – אם נחשוב על הכאב של הצירים בלידה, כמשהו שמקדם אותנו, שעוזר לתינוק שלנו להתברג בתעלת הלידה, נראה את הצירים באמת כמו שהם, התכווצויות שמודיעות לנו שהגיע זמן ללדת, שעוזרות לתינוק שלנו, שעכשיו הזמן לעזוב הכל, להתרכז ולתת לכאב לעשות את מה שהוא צריך – לפתוח את צוואר הרחם לקראת יציאת התינוק שלנו – זה מה שהצירים יהיו עבורינו.

אם נחליט שאנחנו לא סובלות מהכאב, אלא מתקדמות איתו ודרכו, לקראת פגישה עם התינוק שלנו, אנחנו נצליח לראות את זה כך.

יש לנו כח, בעזרת המחשבה שלנו, לראות את הדברים כמו שאנחנו רוצות לראות אותם!!!

ואיך בעצם משנים את המחשבות שלנו, הרי זה טבעי שיהיו לנו חששות לקראת הלידה, לקראת הלא נודע?

אני רוצה לעשות איתכן תרגיל קטן שתוכלו לעשות אותו לבד על כל חשש שלכן, ושל בני הזוג שלכן.

ניקח משפט אחד שהרבה נשים חוששות ממנו – "ואם הכאב יהיה גדול מדיי ולא אוכל להתמודד" (כמובן שזה תופס לגבי כל משפט – אני פוחדת שיחתכו אותי, אני מפחדת שאקח אפידורל מוקדם מדיי, מפחדת שלא יתמכו בי, וכו')

כעת בקשו ממאדם שאתן סומכות עליו ושאינו שיפוטי לגביכן לשאול אתכן ו"מה יקרה אז?"

למשל:

נורית – אני מפחדת מהכאב בלידה, ואם לא אדע להתמודד איתו?

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – ארגיש שאני לא חזקה מספיק, שאין לי מספיק כח סבל

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – אתאכזב מעצמי, ואולי גם בן זוגי יתאכזב ממני

חברה– ומה יקרה אז?

נורית–אצטרך להתמודד גם עם כאבי הצירים וגם עם האכזבה מעצמי, והאכזבה של בן זוגי

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – יהיה לי קשה, אבכה הרבה, ולא אתמודד – ארגיש כשלון

מה שאנחנו בעצם שומעות פה, זה שאני מפחדת גם מהתמודדות עם הכאב, אך גם מהתמודדות עם איך שבן זוגי יראה אותי, וחשוב מכך, איך אראה את עצמי.

הגענו לפחד העמוק והאמיתי באמת כפי שהוא מופיע אצל נורית למשל. לכל אחת יכול להיות סט תשובות אחר.

עכשיו כשגילינו מה הפחד – מה עושים?

מה שאני רוצה לעשות הוא בעצם להוציא את המחשבה הזו, ולשתול במקומה מחשבה חיובית – "מחייבה" שתעצים ותקדם אותי לקראת הלידה, למשל – "אני מאמינה בעצמי שאדע להתמודד עם הכאב", או "אני מאמינה שאעשה כל מה שביכולתי להתמודד עם הכאב" או "אני לא יודעת מה יהיה ולכן סולחת לעצמי אם לא אתמודד כמו שחשבתי שצריך" או "אני מקבלת את עצמי בכל דרך בה אבחר להתמודד עם הכאבים" – ואפשר עוד ועוד, כל אחת תתחבר למשפט אחר. ברגע שמצאנו את המשפט "שלנו" המשפט שאנחנו הכי מתחברות אליו – רשמו אותו על פתק קטן, ושימו אותו, על המראה בבית, על המקרר, בתוך הארנק, באוטו, בכל מקום שנראה אותו לפחות פעם ביום – אם לא יותר. וכך  בכל יום, עד הלידה, נגיד לעצמנו שאנחנו מקבלות את הבחירה שלנו, או מאמינות בעצמנו,  – בהתחלה זה נראה קצת מאולץ, אפילו מביך ומצחיק, אחרי הפעם הרביעית או השביעית (אצל כל אחת זו תהיה פעם אחרת), נתחיל להאמין בזה, לא רק בראש, אלא ממש נאמין בזה בלב, בגוף – ממש כל איבר בגופינו יידע שאנחנו מקבלות את הבחירות שלנו, או מאמינות בעצמנו – ונגיע ללידה מחוזקות, מועצמות ובעלות כוחות.

מה שאנחנו בעצם מנסות לעשות הוא לקחת כל חשש לקראת הלידה – ולהפוך אותו להעצמה – עוד דוגמא – אני מפחדת מהחתך יכול להפוך ל – "אני אעשה הכל שלא יחתכו אותי" או "אשתדל שלא, אך אקבל כל דבר באהבה". ודוגמא נוספת – אני מפחדת מחוסר תמיכה בלידה שאני רוצה – אם את רוצה לידה טבעית, ובן זוגך לא מבין למה, או הפוך, אם את חושבת שאם יש אפידורל, אז למה לא , בעצם, והוא חושב שכדאי שתתמודדי עם הכאב – בכל מצב, התמיכה צריכה לבוא ממך, מבפנים, את צריכה להאמין בדרכך באמונה שלמה, ואז גם הסובבים אותך יבינו שאת כל כך מאמינה, שאין להם ברירה אלא להצטרף אלייך בדרכך.

דניאל שטרן, מדבר בספרו "הולדתה של אם" על ההבדל בין איך שאנחנו מדמינות את התינוק, לבין איך שהוא בפועל, ואני רוצה לדבר על ההבדל הזה בהקשר ללידה – לעיתים ההבדל בין איך שאנחנו מדמיינות את הלידה – לידה טבעית נהדרת, שקרתה קצת אחרת, או לידה עם אפידורל ובסוף לא הספקנו לקחת – לעיתים ההבדל הזה יכול לגרום לתחושת אכזבה מעצמך, ואני מבקשת להזכיר לכן, לקראת הלידה, שבתהליך הלידה כולו, לא הכל בשליטתינו, יש בתהליך הזה איתנו את התינוק שלנו, את בן הזוג שלנו, ויש איתנו בבית החולים מיילדות, רופאים וכו'.

מה שאני מנסה לומר פה בעצם, זה שגם אם הלידה לא תהיה בדיוק לידת החלומות שלך – דעי לפרגן לעצמך שניסית ככל יכולתך, שעשית את הבחירות הטובות בהתאם לנסיבות, ושאת מקבלת כל דבר שיבוא באהבה. גם את זה את יכולה לכתוב לעצמך בפתק – שכל מה שיבוא – את מקבלת באהבה.

שיהיו לכולנו לידות טובות ומעצימות!!!!

מבצע מיוחד לאימהות של מניקה!

כל מי שמזמינה את נורית להיות דולה וללוות אותה בלידה שלה

נורית מעניקה קורס הכנה ללידה בשווי 600 ₪ במתנה!

בנוסף בונוס טיפול מפנק לפני הלידה במתנה!

להכיר את נורית טוב יותר לחצי כאן

פורסם ב: בריאות

על המחבר:

תגובות פייסבוק

comments

הוסף רשומת תגובה